משיכת האנקר היא מילולית התחלה של הרפתקנה חדשה. עלינו לשקול את האנקר בחיים, להשתחרר מהעוגנים שלנו ולחקור אזורי חדש בכל פעם שאנחנו מרגשים תקועים או מאבדים. זה דורש אומץ להסתובב מהמכיר אל הלא ידוע. העלאת האנקר יכולה להיות רגשית, אך היא גם יכולה ליצור הזדמנויות מרגשות.
חשבו על אונייה גדולה שעוגנת בעזרת עוגן כבד. אם האונייה לעולם לא תעלה את העוגן, היא לעולם לא תוכל לצאת למסע אל מקומות חדשים ולראות את העולם. גם בחיים שלנו, אם כן, עוגן יכול להיות כל מה שמונע מאיתנו להתקדם - פחד, ספק, הרגלים מסוימים. כשאנחנו מושכים את העוגן אנחנו משחררים את עצמנו כדי ללמוד ולצמוח. עלינו לעזוב את העוגן כדי שנוכל להמשיך וללמוד ולהרחיב את אופקינו.
לוקח אומץ כדי להרים עוגן. זה מפחיד לעזוב את מה שאתם יודעים ולצאת למשהו שונה. אנחנו יכולים להרגיש חרדה לגבי העתיד, או אם נצליח. אך לעיתים, עלינו להיות אמיצים דיו כדי לעשות את הצעד הראשון כדי שהיקום יגלה בפניינו הזדמנויות חדשות ונתגשם את הפוטנציאל שלנו. עוגנים הם כבדים, אך לפעמים נדרש אומץ כדי להרים אותם ולהמשיך הלאה: התוצאה היא לרוב שילונית.
להרים את העוגן יכול לעורר בנו תחושות רבות. זה יכול להרגיש עצוב לומר ללהתראות למה שאנחנו מכירים, או לעזוב עם חרדה לכיוון העתיד. זה נורמלי לחוות רגשות מנוגדים כשמבצעים שינוי גדול. אך ברגע שמגיע הזמן להרים את העוגן, זה קריטי לצמיחה. בחקר הרגשות שלנו, נוכל להמשיך הלאה עם תחושת יעד.
כשמותחים את האנקר ומביאים התחלה חדשה, אנו מרחיבים את עצמנו לרב של אפשרויות. אנו יכולים לפתח עניינים חדשים, להכיר חברים חדשים וללמוד דברים חדשים. העלאת האנקר מאפשרת לנו לחתוך את מה שקושר אותנו. זה עשוי להיות קשה לטווח הקצר, אך התחלה טרייה מגוונת יתרונות. כשאנו לא תופסים את דרכינו הישנות, אנו יכולים להיות העתיד המואר של העולם.
זהו הזמן להרים את האנכר ולהתחיל את תהליך ההתגלות והגדילה הפנימית המדהימה הזו. אולי נצטרך להתגבר, אך כל אתגר נותן לנו חוכמה ועוז. אנו שטים אל הלא ידוע, ואנו בוחרים ליצור את החיים שאנו באמת רוצים. מהרגע שבו מרימים את האנכר, ההרפתקה מתחילה. זהו זמן לחשוב בגדול, לקחת סיכונים ולחיות באומץ!